קיימות תיאוריות ומחקרים שונים בנושא תגובת אנשים לצמחייה, השפעת הטבע על האדם והאיכויות הטיפוליות של צמחים ושהייה בגן ופעילות גננית. הארכיטקט פרדריק אלמסטד (1865) טען כי סביבה הכוללת צמחייה וטבע מעסיקה את המוח מבלי לעייף אותו, מרגיעה ובמקביל מעוררת אותו, וכך באמצעות השפעת המוח על הגוף, החוויה מעניקה תחושה של מנוחה מרעננת.
תיאורית האבולוציה גורסת כי קיימת נטייה טבעית או מולדת למתן תשומת לב ו/גם להגיב באופן חיובי כלפי הטבע. נטייה זו הינה תגובה אבולוציונית עם בסיס פיזיולוגי רגשי ובבסיסה הישרדותית. אולריך טען כי "הרמה הראשונית בהתייחסותנו כלפי צמחים הינה הרמה הרגשית, היא הבסיס למחשבות, לזיכרון ולמשמעויות בהתנהגות אנושית". אולריך ופרסונס טוענים כי הסביבה המודרנית מציפה אותנו בגרייה חושית מרגשת ומזיקה. הצמחים מצמצמים את עודף הגירויים, מרגיעים ומפחיתים לחץ ומתח. מחזור החיים של הצמח מאופיין בהשתנות תמידית. העיסוק בצמחים מספק מטאפורות שונות באמצעותן ניתן לעבוד על תהליכים בחיי המטופל (זריעה, נביטה, צמיחה, פריחה, הבשלה, שלכת, קמילה, העתקה ועוד).
על פי גארדנר, אנשים שונים מתחברים לעולם בצורה שונה ואין דרך אחת שעדיפה על דרך אחרת. האינטליגנציה אינה משהו קבוע ולאנשים יכולת להשתנות ולפתח יכולות חדשות. בתרבויות שונות מקבלות האינטליגנציות השונות דגשים אחרים ולכן אינטליגנציה היא היכולת לעשות דבר בעל משמעות בתרבות נתונה.
הלמידה לדעת אדר היא פעילות מכשירית שתוצאתה הישגים, שליטה או הצלחה. מוסיפה אדר ואומרת: "כל שיטה אשר תוכיח את כוחה, שתביא לידי הצלחה, יש להעדיפה על פני שיטות אחרות שיעילותן בהבטחת הצלחה קטנה יותר אם בכלל".
התוכנית הטיפולית באמצעות גינון מנסה לתת מענה לצורכי המטופל בדרך המביאה לידי ביטוי את האינטליגנציות השונות.
פעילות בגינה חושפת את המטופל לחוויות הצלחה המגבירות מוטיבציה. חוויות אלו משפרות את תפיסת הדימוי העצמי של המטופל ומעלות את ערכו בתוך קבוצת השווים והאחרים המשמעותיים בסביבתו.
הפעילות הקבוצתית בגינה מעודדת אינטראקציה חברתית ומהווה כר פורה לתרגול מיומנויות חברתיות.
בהצגתו את תיאורית ריבוי האינטליגנציות, טוען גארדנר כי קיימות דרכים רבות לידיעה ואין מרכיב אחד, אחיד, מדיד שהוא האינטליגנציה.
תוכניות ההתערבות באמצעות גינון טיפולי של "גינונים" מתמקדות בהתנהגויות של "כאן ועכשיו". הגירוי במהלך הפעילות הגננית מעורר תגובות רבות ושונות אצל המטופלים, והמשמעות של גירוי אצל אחד אינה דומה למשמעותה אצל אחר. מתוך "הכאן ועכשיו" מתגלים למטופלים תפישות והתנהגויות אותן הן רוצים לשנות או לשמר.
התוכנית הטיפולית בנויה ממפגשים, במהלכם עוברים המטופלים תהליך של לימוד, עשייה, השלכה ועיבוד. הם נחשפים לעולם חדש ומפתחים מיומנות חדשות לצד חיזוק ופיתוח מיומנויות וכישורי חיים קיימים.
במהלך הטיפול עולים נושאים כגון: מרדנות, בעיות עם סמכות, שיתוף פעולה מול תחרות, יכולת לקבל ולתת יעוץ, תשבחות למול ביקורת, התמודדות במצבי לחץ ומצבי משבר ועוד.
התנהגותו של המטופל במהלך הפעילות מתאפיינת באחריות ומחויבות אישית וקבוצתית, כאשר האמונות הבסיסיות והערכים החברתיים מדגישים ומכוונים לרה–סוציאליזציה.
העבודה בקבוצת הגינון מסייעת לפיתוח הרגלים אישיים, הרגלי עבודה, יחסי עבודה וניהול עצמי ויוצרת עם הזמן קירבה. השיתוף והחשיפה האישית בדרך-כלל מביאים להתעסקות עם רגשות עמוקים. השיתוף על עצם הפעילות, על העשייה ועל ההרגשה במהלך המפגש מעורר את הקרבה ביחסים בין חברי הקבוצה. קירבה זו יוצרת בין היתר יחסי דאגה ותמיכה בין המטופלים.
השיתוף
במהלך השיתוף עולים הרגשות ורגשות שונים. המטופלים מדברים על חווית הפעילות, כיצד חוו את הפעילות האישית והקבוצתית, ובאמצעות השימוש ב"כאן ועכשיו" עולים נושאים שונים. מתוך הפעילות הגננית המטופלים מבצעים השלכה על חייהם שלהם. תוך כדי שימוש בהקשבה פעילה מתחילים המטופלים להיפתח ונוצרת אינטימיות בקבוצה, המאפשרת שיתוף עמוק יותר ופתיחות מצד המטופלים.
מטרות אפשריות בתוכניות "גינונים"
פיתוח כישורי חיים; בניית תחושת שייכות ומשמעות; גיבוש קבוצה; הפחתת אלימות; פיתוח מיומנויות תקשורת בינאישיות; הכרה וחיזוק הכוחות הפוטנציאליים; חיזוק הכוחות האקטואליים; תיעול דחפים אגרסיביים; פיתוח מנגנוניי התמודדות; חיזוק בטחון והערכה העצמית; פיתוח מודעות עצמית; שיפור היכולת לדחיית סיפוקים; ויסות ושליטה עצמית; שיפור טווח קשב וריכוז; יכולת תכנון; פתרון בעיות, פיתוח גמישות בהתמודדות עם מצבים משתנים; קבלת סמכות; פיתוח אסרטיביות; פיתוח מיומנויות אינטראקציה חברתית; פיתוח אחריות אישית וקבוצתית; שיפור מוטוריקה גסה, עדינה, תאום יד עין; גירוי החושים; הגברת פעילות גופנית; פעילות תעסוקתית נורמטיבית; התמודדות עם הצלחה וכישלון; שיפור מיומנויות קוגניטיביות.
מחזור החיים של הצמח מאופיין בהשתנות תמידית. העיסוק בצמחים מספק מטאפורות שונות באמצעותן ניתן לעבוד על תהליכים בחיי המטופל (זריעה, נביטה, צמיחה, פריחה, הבשלה, שלכת, קמילה, העתקה ועוד). 
